הבית ליד התאטרון

רח׳ ווינצקובסקייגו 20 (Więckowskiego)

כללי

בניין תלת קומתי זה ממוקם בפינה הדרום מזרחית של מפגש הרחובות ווינצקובסקיגו ו-וולצ׳ינסקה (Więckowskiego and Wólczańska). העדויות הראשונות [1] אודות הבקשות להתרי בניה במקום מציגות בקשות לבנייה עבור גן חיות שהגיש וונזל אנדרלינק (Wenzel Anderlik). היה זה בשנת 1888, כאשר תעשיין בשם דוד פרוסק  (Dawid Prussak) היה בעל הנכס והילארי  מייבסקי (Majewski Hilary)  (1837-1892) היה אדריכל העיר. 

הילארי מייבסקי הינו אדריכל העיר הידוע ביותר בעיר לודז׳. הוא כיהן בתפקיד אדריכל העיר כעשרים שנה, משנת 1872 עד 1892.

בדומה לשאר האדריכלים שכיהנו בתפקיד זה, קשה להעריך את הישגיו הממשיים, כייון שחלק מתפקדיו היה אישור תוכניות, פיקוח על בנייה והענקת אישורים סופיים לבניינים השונים. אדריכל העיר חתם על מסמכים בכל שלבי העבודה.

תקופתו של מייבסקי כאדריכל העיר, הייתה תקופה של התפתחות מהירה ושינויים תכופים בעיר, כאשר עשרות, ולעיתים אף מאות בניינים נבנו כל שנה. על מרבית מתוכניות הבנייה בתקופה זו ניתן לראות את חתימתו של מייבסקי. אין ספק שזו הייתה משימה בלתי אפשרית עבור אדם אחד לתכנן את כל הבנינים, אולם כף ידו לקחה חלק פעיל במרבית מן הפרוייקטים והוא השפיע על עיצובם הסופי. למרות העובדה כי קשה להעריך את הישגיו של מייבסקי, ניתן לומר ללא ספק כי הוא השפיע על הסגנון והעיצוב של הבניינים בתקופתו, על אף שנאמנותו לממשל הצארי בודדה אותו מהחברה הפולנית ויצרה עוינות כלפיו בתקשורת.

היום, כל אדם המבקר בלודז׳, מושפע מחתימת ידו של מייבסקי, בין אם במודע או לא, דרך המרקם הייחודי של הבניינים בני המאה התשע-עשרה בעיר [2].

היסטוריה

בשנת 1892 מורדקה לרנר (Mordka Lerner) רצה לבנות [3], וניתן להניח שאכן בנה, בניין לבנים דו קומתי עם אגף נפרד בן קומה אחת. פרוייקט זה, היה חתום על ידי האדריכל הנודע גוסטב לנדאו-גוטנגר (Gustaw Landau-Gutenteger),  (1862-1924).

גוסטב לנדאו-גוטנגר בוגר בית הספר לאמנות בלודז’ (1879), והמכון להנדסה אזרחית בסנט פטרסבורג (1879-1884). מתחילת שנות התשעים של המאה התשע עשרה הוא התחיל לעבוד בלודז כאדריכל, בעיצוב עד 1912. אין כל מידע על העשור האחרון של חייו. קרוב לוודאי שהוא במחלה וקיבל טיפול במרפאות שונות בחו"ל. אולם, במשך 22 שנות הקריירה המקצועית שלו בלודז׳ הוא תכנן מספר רב  של בניינים כ-250 במספר. הוא היה נציגה המוביל של ארכיטקטורת הארט נובו וארכיטקטורה של בתי כנסת רבי חשיבות, לנדאו-גוטנגר היה מוערך ומכובד מאוד בקרב הקהילה היהודית. לנדאו-גוטנגר הוא אחד האדריכלים הגדולים של העיר לודז׳ במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הוא נחשב האדריכל המוביל בעיצוב בסגנון הססשן (Secession)  בפולין [4]

הבניין קבל את צורתו הנוכחית בשנת 1895. ראשית, בשנת 1893, הבעלים החדשים - מוישה רוזנגארד (Mojzesz Rosengard) הגיש בקשה לביטול תכניות שהוכנו ע״י קודמו [5].

מסמכי הבניין נחתמו על ידי אדריכל בשם איגנץ סטבלסקי (Ignacy Stebelski) (1863-1909). הקריירה שלו הייתה דומה לזו של אדריכלים נוספים בעיר לודז׳. בשנת 1885, הוא סיים את בית הספר לאמנות בלודז’ (Łódź College of Crafts), והמכון להנדסה אזרחית בסנט פטרסבורג אותו סיים בשנת 1892. באותה השנה הוא התחיל לעבוד כעוזר לאדריכל העיר, מחליף בתפקיד את פ. חוואמינסקי ( F. Chełmiński) במהלך תקופות נסיעותיו. 

במקביל לעבודתו במשרד אדריכל העיר הוא ניהל משרד אדריכלות משלו. כמו במקרים אחרים של אדריכלים שעבדו במנהל הציבורי. קשה להעריך את הישגיו של איגנץ סטבלסקי, את חתימותיו ניתן למצוא על מסמכים רבים של המבנים, שעל בנייתם הוא פיקוח [6]

לאחר מכן, בשנת 1895 מוישה רוזנגארד [7] "הגיש בקשה ל״אישור תוכנית לבנייה של בניין דירות תלת קומתי  מלבנים, ולתוספת של קומה שלישית לבניין דירות דו קומתי קיים״

את הצורה הנוכחית קיבל המבנה מפרויקט שתוכנן על ידי האדריכל אדולף זליגסון (Adolf Zeligson)  (1867 - 1919), אולם צריך להדגיש כי גם אדריכלים אחרים כאמור לעיל השתתפו ביצירת המבנה הסופי. 

אדולף זליגסון לומד התחילה בבית הספר לאמנות בלודז׳ ולאחר מכן במכון להנדסת אזרחית בסנט פטרסבורג. הוא היה חבר של המשפחה פוזננסקי (Poznański) - למד יחד עם מאוריציו (Mauricio), בנו של ישראל פוזננסקי. בתחילה הוא עמד בצילו של האדריכל ג’יי. יונג (J. Jung), שהיה מועדף על ישראל פוזננסקי, אולם לאחר מותו של פוזננסקי  (1900) ופרשיתו לגמלאות של יונג (1901), הבין  אדולף זליגסון כמה משתלמת כלכלית הקרבה למשפחת פוזננסקי וזילברשטין. בין היתר, הוא עיצב ארמונות של משפחת פוזננסקי; כנראה שהוא גם השתתף בשחזור של הבניין ברחוב אוגרודובה (Ogrodowa) 15. הוא עיצב ארמונות של מאוריציו וקארול פוזננסקי, מהבניינים היפים והמפוארים ביותר בלודז׳, בהם שוכנים כיום מוסדות ציבור. הראשון הוא מוזיאון לאמנות, הממוקם בפינת הרחובות ווינצקובסקייגו (Więckowskiego) וגדנסקה (Gdanska),  השני, ממוקם במרחק של 150 מטרים במורד הרחוב ובו שוכנת האקדמיה למוסיקה.

אדולף זליגסון הוא גם ההוגה של שחזור של בית הכנסת הישן ברחוב וולבורסקה (Wolborska), שעוצב בסגנון מורי – לצערנו בית הכנסת נהרס בתחילת מלחמת העולם השנייה. 

זליגסון חי במוסקבה במשך עשר שנים  (1907-1917), שם הוא נחשב לאחד מאדריכלי העיר החשובים ביותר לפני מלחמת העולם הראשונה.

אדולף זליגסון הלך לעולמו בוורשה. על קברו, שממומן על ידי אשתו ובנו, כתוב: ״טוב לב, יופי ואמת הדריכו את חייו, מעשים נאצלים מילאו אותם״. [8].

אירועים

היום, הבניין ברחוב Więckowskiego 20 נראה מרשים במיוחד. הוא בולט בשל הצבעים הכתומים הבהירים של חזיתו. הבניין שופץ ע"י בעליו החדשים מקרקוב לפני מספר שנים.

כיום, הבניין נקרא ״הבניין שליד התאטרון״, בשל קרבתו ל״תאטרון החדש״, הממוקם בצידו השני של הרחוב.

היום (29.12.1989 והלאה)

היום, הבניין ברחוב Więckowskiego 20 נראה מרשים במיוחד. הוא בולט בשל הצבעים הכתומים הבהירים של חזיתו. הבניין שופץ ע"י בעליו החדשים מקרקוב לפני מספר שנים.

כיום, הבניין נקרא ״הבניין שליד התאטרון״, בשל קרבתו ל״תאטרון החדש״, הממוקם בצידו השני של הרחוב.

קישורים

[1]   APŁ, RGB – WB, syg. 672

[2]   בהכנת רשימה ביוגרפית זו נעשה שימוש בספר: ״האנשים שבנו את לודז׳ – לקסיקון אדריכלי  ובוני העיר", לודז’ 2009, קז’ישטוף סטפנסקי עמ׳ 115-118"
(„Ludzie którzy zbudowali Łódź – Leksykon architektów i budowniczych miasta”, Łódź 2009, Krzysztof Stefański str. 115-118)

[3]   APŁ, RGB – WB, syg. 2471

[4]   בהכנת רשימה ביוגרפית זו נעשה שימוש בספר: ״האנשים שבנו את לודז׳ – לקסיקון אדריכלי  ובוני העיר", לודז’ 2009, קז’ישטוף סטפנסקי עמ׳ 94-98"
(„Ludzie którzy zbudowali Łódź – Leksykon architektów i budowniczych miasta”, Łódź 2009, Krzysztof Stefański str. 94-98)

[5]   APŁ, RGB – WB, syg. 3335

[6]   בהכנת רשימה ביוגרפית זו נעשה שימוש בספר: ״האנשים שבנו את לודז׳ – לקסיקון אדריכלי  ובוני העיר", לודז’ 2009, קז’ישטוף סטפנסקי עמ׳ 159-160"
(„Ludzie którzy zbudowali Łódź – Leksykon architektów i budowniczych miasta”, Łódź 2009, Krzysztof Stefański str. 159-160)

[7]   APŁ, RGB – WB, syg. 4948

[8]   בהכנת רשימה ביוגרפית זו נעשה שימוש בספר: ״האנשים שבנו את לודז׳ – לקסיקון אדריכלי  ובוני העיר", לודז’ 2009, קז’ישטוף סטפנסקי עמ׳ 115-118"
(„Ludzie którzy zbudowali Łódź – Leksykon architektów i budowniczych miasta”, Łódź 2009, Krzysztof Stefański str. 182-184)

[9]   ״מילון-לכת לודז׳ 2״ לודז׳ 2010, מז׳נה בומנובסקה, ריצ׳ארד בוניסוואוסקי, יואננה פודולסקה, עמ׳ 96 „Spacerownik Łódzki 2”, Lodz 2010, Marzena Bomanowska, Ryszard Bonisławski, Joanna Podolska, p. 96

הערות

אין מידע להצגה במדור זה (או שהמידע אינו קיים עבור השפה הנוכחית)

מְיַדֵעַ החוֹתָם

מדינה Polska Polska
עיר Lodz Lodz
כתובת רח׳ ווינצקובסקייגו 20 (Więckowskiego)
שינויים בשם הרחוב 1933 - נובו צגיליינה (Nowa Cegielniana), 1933-1939 - שרודמיינסקה (Śródmiejska), 1939-1945 - מולטקה שטרסה (Moltkestraße), 1945 - ווינצקובסקייגו (Więckowskiego)
אזור Śródmieście
סגנון אדריכלי מודרני
אדריכל/ת גוסטב לנדאו-גוטנגר (Gustaw Landau-Gutenteger), איגנץ סטבלסקי (Ignacy Stebelski), אדולף זליגסון (Adolf Zeligson)
מספר קומות 3
תחילת הקמה 1895 לערך
שימוש מתוכנן בניין דירות
בעלים ראשונים ונזל אנדרליק (Wenzel Anderlik)
בעלים נוספים מוישה רוזנגארד, דיויד פרוסאק (Mojżesz Rosengard, Dawid Prussak)
דיירים ידועים ארתור שיק (Artur Szyk)


חוֹתָםאישי

צרו חוֹתָם אישי